כשהתשובה היא "חכה"

אנחנו חיים בתרבות של "אינסטנט". אנחנו רוצים את הקפה שלנו מהר, את האינטרנט שלנו מהיר יותר, ואת התשובות לתפילות שלנו – אתמול. כשמשהו מתעכב, האינסטינקט הראשון שלנו הוא לחשוב שמשהו השתבש. אבל כשמסתכלים על הדרך שבה אלוהים פועל, רואים דפוס אחר: דברים גדולים דורשים זמן הבשלה.

המתנה היא לא פאסיביות

קל לחשוב שלהמתין זה אומר לא לעשות כלום, להיתקע. אבל המתנה רוחנית היא פעולה אקטיבית של אמון. זה הרגע שבו אנחנו מפסיקים לנסות לשבור דלתות סגורות בכוח ומאפשרים לרועה הטוב שלנו לכוון את הצעדים. הזרע שנשתל באדמה נראה כאילו הוא לא עושה כלום, אבל מתחת לפני השטח, בחושך, מתרחש תהליך חיים אדיר.

הנביא ישעיהו מזכיר לנו מה קורה למי שמוכן לעצור ולבטוח בתזמון האלוהי:

"וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ."

– ישעיהו מ' 31

אז מה עושים בזמן שממתינים ("זמן המדבר")?

• בדיקת הלב: האם הלחץ שלנו נובע מצורך אמיתי או מרצון לשליטה?
• הכנה: נצלו את הזמן הזה כדי להכין את הכלים. למדו, התחזקו, וסדרו את מה שדורש סידור בחיים האישיים.
• נאמנות בקטן: המשיכו לעשות את הטוב שנמצא מולכם כרגע, גם אם התמונה הגדולה עדיין מטושטשת.

ההמתנה היא לא עונש, היא הכנה. לפעמים התשובה מתעכבת לא כדי למנוע מאיתנו את הברכה, אלא כדי לוודא שכשנקבל אותה – יהיו לנו הכתפיים הרחבות מספיק לשאת אותה.